לפתור תשחץ זה בעצם כושר קוגניטיבי?

נכתב על ידי: צוות האתר פתרן

תשחצים נחשבים לאחד ממשחקי ההיגיון הנפוצים בעולם, כאשר בעבר לעיתונות היה מרכיב חשוב בצמיחתם ובשנים האחרונות ניתן למצוא תשחצים אינטראקטיביים במכשירים השונים שסביבנו. עבור רבים מחובבי התשחצים, שעת פתירת התשחץ מקבילה לשעת כושר למוח. ההנחות הרווחות הן שהתשחצים משפיעים על תהליך השטף המבוסס באזורי הפקת השפה והבנתה במוח האנושי. אך האם יש ראיות ברורות לכך שלתשחצים יש השפעה מיטיבה על המוח? מסתבר שהדעות חלוקות.

פתירת תשחצים וזיכרון

לפי מרבית המחקרים בתחום, נראה כי ההנחה שחידות היגיון (כמו תשחצים) מקושרים לפעילות קוגניטיבית יעילה יותר בגילאים מתקדמים. חוקרים אמריקאים טוענים כי חידות מילים מגבירות את החדות ומעכבות את תחילת הירידה הקוגניטיבית.

לפי חוקרת בכירה באוניברסיטת פרינסטון, חידות המילים – תשחצים ותשבצים כאחד, יכולות לשקף לנו את התהליכים המורכבים המתרחשים בזיכרון האנושי. לטענתה, תשבצים חושפים את המתרחש במרחב שבין זיכרון העבודה – שימור מידע נגיש לזמן קצר לבין זיכרון ארוך טווח. עוד מציינת החוקרת, כי בהתבסס על מודל זיכרון העבודה של בדלי נערך בשנת 2014 מחקר שבחן כיצד מומחי תשבצים מעבדים ומאחסנים מידע בזיכרון העבודה. לפי הממצאים, פותרי התשבצים הם בעלי זיכרון עבודה טוב יותר מאשר המשתתפים בקבוצת הביקורת. למעשה, המחקר הזה מספק לנו הצצה נדירה לתהליכים המתקיימים בין זיכרון העבודה לזיכרון לטווח ארוך.

במה זה תלוי?

מצד שני, מחקר אשר נערך לאחרונה מעלה כי אימון מוחי מסוג BrainHQ שיפר את התפקוד הקוגניטיבי של המשתתפים, לעומת משימת פתירת תשחצים שלא הצביעה על השפעות חיוביות. למרות זאת, פסיכולוגים קוגניטיביים שעוסקים בתחום העצמה הקוגניטיבית מניחים שהדרך לאמן את המוח תלויה באסטרטגית פתירת התשחץ. כך, בכדי לקחת את המוח צעד אחד קדימה אפשר להציב מגבלת זמן או להעלות את רמת המורכבות של התשחץ מעבר לרמה שבה אנו פותרים כיום.

תוכן עניינים

מאמרים נוספים

יוצרים בכיתה - תשבצים כאסטרטגית למידה
דילוג לתוכן